אודות
מרכז תמר

רקע – החברה הבדואית בישראל

החברה הערבית-בדואית בישראל מונה בשנת 2018 מעל רבע מיליון נפש, למעלה משני שליש בחברה זו צעירים מתחת לגיל 21.
החברה הערבית-בדואית מתקיימת בלב הנגב של מדינת ישראל אך מתפתחת בקווים ובערוצים מקבילים לחברה היהודית. סוגיית ההתיישבות של החברה הערבית-בדואית עולה ויורדת מסדר היום הציבורי מזה כארבעים שנה, בהתאם למדיניות רשויות המדינה השונות, נכון לשנת 2018, כשני שליש מבני החברה מתגוררים בישובים מוכרים: העיר רהט, שש מועצות מקומיות (תל שבע, לקייה, חורה, כסייפה, ערערה ושגב שלום) ושתי מועצות אזוריות (נווה מדבר ואל-קאסום) ושליש מבני החברה מתגוררים בישובים בלתי מוכרים.
תשתיות פיזיות ושירותי הציבור מצויים בפיגור, אחוז התעסוקה הינו הנמוך ביותר במדינה, ובהתאמה, מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה איננה מצליחה לקדם באופן מספק את צעירי החברה הערבית-בדואית בנגב. בכל שכבות הגיל ובכל המדדים ההישגים של תלמידים בני החברה הערבית-בדואית שונים באופן מהותי מעמיתיהם. אחוזי הנשירה ממערכת החינוך גבוהים (23.5%, לעומת 10% בחברה הערבית ו-7.4% בחברה הכללית); אחוזי הזכאות לבגרות נמוכים (33.4% לעומת 50% בחברה הערבית ו-68.5% בחברה הכללית), בהתאם אחוזי האקדמאים נמוכים (2.5% מקרב בני הגיל 29-25 בכל שנה, בהשוואה ל 4.3% בחברה הערבית ו10% בחברה הכללית)*.

* נתונים מתוך ברוקדייל, 2018 ודוח מרכז תמר, 2018 – הנתונים מתיחסים לשנה"ל 2016-17