האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ-300,000 נפשות. למעלה מ-50% מהאוכלוסייה הבדואית בנגב הינם צעירים מתחת לגיל 18.

החברה הבדואית חיה בלב הנגב של מדינת ישראל אך מתפתחת בקווים ובערוצים מקבילים לחברה הכללית. סוגיית ההתיישבות של החברה הבדואית עולה ויורדת מסדר היום הציבורי מזה כחמישים שנה, בהתאם למדיניות רשויות המדינה השונות, נכון להיום, כשני שליש מהחברה הבדואית מתגוררים בישובים מוכרים: העיר רהט, שש מועצות מקומיות (תל שבע, לקייה, חורה, כסייפה, ערערה ושגב שלום) ושתי מועצות אזוריות (נווה מדבר ואל-קאסום) ושליש מבני החברה מתגוררים בישובים בלתי מוכרים. תשתיות פיזיות ושירותי הציבור מצויים בפיגור, אחוז התעסוקה הינו הנמוך ביותר במדינה, ובהתאמה, מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה איננה מצליחה לקדם באופן מספק את צעירי החברה הבדואית בנגב.

בכל שכבות הגיל ובכל המדדים, ההישגים של תלמידי החברה הבדואית מצויים בפערים מהותיים מהממוצע הארצי

שיעורי הנשירה בקרב התלמידים הבדואים בדרום גבוהים במידה ניכרת משיעורי הנשירה בקרב תלמידי החינוך העברי והערבי. בשנת תשפ”ג (2022/23) שיעור הנשירה בקרב התלמידים הבדואים היה ,3.5% יותר מכפול משיעור הנשירה בקרב תלמידי החינוך העברי )1.4%( והחינוך הערבי )1.5%

אחוז הזכאות לבגרות בחברה הבדואית עומד על כ-65% לעומת 77% בחברה הערבית ו-86% בחברה היהודית

שיעור המחזיקים בתואר מישראל בקרב אוכלוסיית בני 35-55 בחברה הבדואית עמד על .9.1% זאת לעומת 29.9% מכלל האוכלוסייה.